וכן ירבה בלימוד התורה

וכן ירבה בלימוד התורה ככל יכלתו, כמובא ("ספר המידות" אמונה יא): "על ידי הלימוד נשברים כל הכפירות", ועוד מובא (שם אמונה טז): "על ידי תורה בא לאמונה".

וכן אמרו במדרש (פתיחתא דאיכה רבתי סי' ב) כי בזמן שעזבו בני ישראל את השם יתברך ותורתו, אמר השם יתברך, אף שאותי עזבו, העיקר שאת תורתי ישמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב. ע"כ.

וזהו "עלי תולע" – על ידי

וזהו "עלי תולע" – על ידי מידת התולעת שכל כוחה בפה, וכאשר ידועה דרשת חז"ל (תנחומא בשלח ט) על הפסוק "אל תיראי תולעת יעקב" (ועיין בזוהר תרומה דקל"ט ע"א), על ידי זה יזכה לאמונה.

אמונה בפיו של אדם

וירבה בדיבורי אמונה בכל עת שיוכל, שכן מובא ("ספר המידות" אמונה י): "אמונה תלויה בפיו של אדם". ומקרא מסייעו: "האמנתי כי אדבר" (תהילים קטז), "אודיע אמונתך בפי" (תהילים פט. ועיין בלקוטי מוהר"ן ח"א סי' כח אות ב).

וכן בברכות – ישתדל מאוד

וכן בברכות – ישתדל מאוד לכוין בהן, שכן זו לשון הרמב"ם (הלכות ברכות פ"א ה"ג): "ברכות רבות תקנו חכמים דרך שבח והודיה, ודרך בקשה, כדי לזכור את הבורא תמיד". ועל עניין זה בעצמו, דהיינו חיזוק באמונה, יתפלל לפניו יתברך, שיעזרהו להתחזק באמונה.

ויש לפרש בזה בס"ד מקרא שכתוב "האמונים עלי תולע" (איכה ד), שהרוצה להתחזק באמונה, בחינת "האמונים", העיקר הוא בריבוי תפילות ותחינות בכוונה, שכן כוחן של ישראל הוא בפה, כתולעת זו שכוחה בפה.

והנה, הכין הבורא יתברך

והנה, הכין הבורא יתברך שמו תיקון לזה, והוא מה שיקדים האדם, יתקרב ויעמוד לפניו יתברך, וממנו ישאל כל צרכיו ועליו ישליך יהבו (יבטח בה')…"

הרי שהתפילה מביאה להתקרבות להשם יתברך, ובמילים אחרות – התחזקות באמונה (וראה בספר "אשר בנחל" ח"א סי' קכ). ובודאי שמדובר בתפילה עם כוונה, שאם לא כן, לא הועיל כלום לחיזוק אמונתו. לכן יתחזק יותר לכוין בכל התפילות, וכן ירבה באמירת תהילים בתמימות ובהבנת העניינים.

ועצה לחיזוק בזה, לכוין יותר

ועצה לחיזוק בזה, לכוין יותר בתפילות, שדבר זה מקשר יותר את האדם אל הקדוש ברוך הוא, ומגביר בו את האמונה.

וכמובא בספר "דרך ה'" להרמח"ל (ח"ד פ"ה) וזו לשונו: "כפי מה שירבה (האדם) להסתבך (להיות שקוע) בענייני העולם, כך מתרחק מן האור העליון, הקדוש ברוך הוא, ומתחשך יותר (נעשה כעומד בחושך).

ואין למעט בערכן של מצוות

ואין למעט בערכן של מצוות אחרות חלילה, אלא שבזו, באמונה, צריכים להתחזק ביותר, מחמת שהיא יסוד הכל כנ"ל (וכן כתב הרמב"ם בתחילת הל' יסוה"ת). ולכן בַּאמונה מנסה היצר הרע לפגוע יותר מאשר בשאר דברים. ודבר ידוע הוא כי בעניין האמונה, הדור המאוחר יותר – לו נסיונות וקשיים בזה יותר.

ואשר על כן, צריכים להתגבר ברוב עוז ותעצומות להתחזק ולחזק אחרים באמונה וכמו שאמרו חז"ל (תמיד כח.) "איזו היא דרך ישרה שיָבור לו האדם – יחזיק באמונה יתֵרה".

ומובא בשם ה"בעל שם טוב"

ומובא בשם ה"בעל שם טוב" ("פתגמי חסידים" עמ' 31) כי "אמונה – יסוד כל דבר", וכעין זה מובא בגמרא (מכות כד.) שחבקוק הנביא הזהיר את עם ישראל על האמונה, ואמר להם כי בעיקר בעניין זה צריכים להתחזק, שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב).

וממילא מובן כי עיקר מה שצריכים להחזיק ולהתאמץ בו בדורות שמחבקוק ואילך – שבוודאי פחותים הם מדורו של חבקוק – הוא האמונה, וכל שכן בדורנו אנו, בו נתונים אנו בהסתר פנים גדול, הסתר בתוך הסתר.

ובכך יובן אפוא, כי עניין

ובכך יובן אפוא, כי עניין האמונה עמוק הוא מאוד, ודורש מן האדם הקרבה והתמסרות גדולה ועצומה, ורק זוהי האמונה האמיתית, ומי שידבר לשון הרע, הרי לפי הגדרה זו – באמת כופר הוא, וכן ניתן בכך להבין כי מאז החורבן פסקו אנשים ברמות גבוהות כאלה.

ומדוע אם כן הארכנו בדבר הרחוק מאיתנו, מפני שמכל מקום צריכים אנו לשאוף להגיע לכך, לדרגה הגבוהה שבדרגות האמונה, ולעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי.