ומובא (בתיקוני זוהר תיקון

ומובא (בתיקוני זוהר תיקון י דכ"ה ע"ב) כי עיקר עליַת המצוות, שעל ידי זה באה ההשפעה הרוחנית על האדם (כדמשמע בספר "דרך ה'" להרמח"ל), היא על ידי עשייתן ביראה ואהבה, ולפיכך נצרך שתקויימנה כל המצוות מתוך אמונה ולכן נאמר "כל מצוותיך אמונה".

האמונה האמיתית

והנה אמר הצדיק ר' נחמן מברסלב זצ"ל ("שיחות הר"ן" סי' לג), כי אצל העולם – אמונה הוא דבר קטן, ואילו אצלו היא דבר גדול מאוד. ע"כ. וכן אמר הצדיק ר' לוי יצחק מברדיטשב זצ"ל, כי רבים מאמינים בבורא עולם, אך מעטים הם שיודעים את משמעות העניין. ע"כ.

וכאשר אירע לרבים מבני עמנו

וכאשר אירע לרבים מבני עמנו "המשכילים", שבמשך זמן "השכלתם" באמונה, החליפו כליל דתם, ה' הטוב יכפר בעד (וע' בספר "משנת חכמים" למהר"ם חאגיז סי' תצה).

אמונה ברורה מביאה ליראה ואהבה

וצריכה האמונה להיות כל כך ברורה, עד שלא יעלה בלבו בה שום ספק, וזו מדת ישראל קדושים, ובעלי הנשמה הטהורה (עיין שיחות הר"ן סי' לב), ומתוך כך יבוא האדם לאהבת השם יתברך ויראתו (כעין מה שכתב הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ד הי"ב).

ויתר על כן מובא בספר "חזון עובדיה"

ויתר על כן מובא בספר "חזון עובדיה" (ח"ב עמ' רט) בשם ה"חתם סופר" וזו לשונו: "כל החקירות ביסודות האמונה בחזקת סכנה הן, מקוצר המשיג ומעומק המושג, ובנקל יוכל האדם ליפול ברשת הטעות" (ועיין בלקוטי מוהר"ן ח"ב סי' יב).

הרי שאדרבה, החוקר בזה עלול להפסיד אמונתו, משום שכאשר בנויה אמונתו על השכל בלבד, אם תבוא קושיא מצד השכל – תֹאבַד אמונתו חס ושלום.

וכן מובא בספר שיחות הר"ן

וכן מובא בספר שיחות הר"ן (סי' לג) וזו לשונו: "עיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל, רק בפשיטות גמורה, כמו שהנשים והמון העם הכשרים מאמינים".

אמונה מעל השכל

וזאת משום שדבר המובן בשכל, אינו נקרא "אמונה" אלא "ידיעה", ולכן ב"ספר המידות" (אמונה א) נאמר כי צריך להאמין בהשם יתברך בדרך אמונה ולא בדרך מופת. ועוד נאמר שם (שם כ) כי כאשר בתחילה מאמין בפשיטות, יבא אחר כך לדעת את השם יתברך בשכלו, שזוהי מעלה גדולה מאוד כמובן.

וכן יחשוב על תכלית המצוה ומטרתה

וכן יחשוב על תכלית המצוה ומטרתה (כאשר היא ידועה לנו), כגון בציצית – לזכור את כל מצוות ה' על מנת לעשותן (שולחן ערוך סי' ח ס"ח) ובתפילין – לזכור יציאת מצרים, לייחד שמו יתברך, לזכור חסדיו יתברך עמנו תמיד וכו' (שולחן ערוך סי' כה ס"ה). וכן על זו הדרך.

עיקר האמונה – בתמימות

והנה האמונה הקדושה אמורה שלא להתבסס על השכל וההגיון, אלא על רגש פנימי עמוק, הנובע מאשר אבותינו ספרו לנו שקבלו מאבותיהם והם מאבותיהם וכו' עד מעמד הר סיני, בו ראו כולם בעיניהם את גילוי אלוקותו יתברך.

נאמר בספר תהילים (פרק קיט):

נאמר בספר תהילים (פרק קיט): "כל מצוותיך אמונה", כלומר שעיקר כל המצוות הוא לעשותן מתוך אמונה, ועל מנת להגיע לאמונה. וכן מובא ב"מסילת ישרים" (פ"א) כי עיקר המצוות הוא שנזכה על ידי קיומן להיות דבקים בהקדוש ברוך הוא. ע"כ.

ודבר זה יוכל להתקיים על ידי שלפני שיעשה המצוה, יחשוב  שעושה אותה על מנת לעשות נחת רוח למי שציוה לעשותה.

הודו לה' קראו בשמו

הודו לה' קראו בשמו, שימו כבוד תהלתו! טוב להודות לה', אשר שם חלקנו מיושבי בית המדרש ומהמשתדלים בזיכוי הרבים, ללמד תורה ולקרב לבבות אליו יתברך, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי.

יהי רצון מלפני המלך העליון שיזכנו לעשות המירב והמיטב בזיכוי הרבים למען שמו באהבה, ויצילנו משגיאות ומתקלות ומתורתו יראנו נפלאות ויקרב לנו קץ הפלאות במהרה בימינו אמן.